משק אוטרקי הוא לא ספין פוליטי

הרעיון העומד מאחורי משק אוטרקי, הוא גוף המסוגל לספק את כל צרכיו בעצמו ללא תלות בכל גוף אחר. המונח עצמו מגיע מהמילה היוונית "אוטרקיה" שמשמעותה "אספקה עצמית". הרעיון העומד מאחורי משק עזר, הוא חיים יצרניים במשק קטן שיכול לספק לבעליו חלק מהתצרוכת האישית – ירקות, פירות, חלב, ביצים וכו'. אבל לא רק, חיים עם האדמה הם חיים שתלויים בעונות השנה, במזג האוויר ובתוצרת. מי שמגדל ירקות ופירות נהנה משפע ואם השפע גדול מידי, הדרך לשמר אותו היא באמצעות ריבות, שימורים והתססה של מזון. היום, עולמות ההתססה והשימור הפכו להיות משהו מאד אופנתי אבל פעם הם היו חלק מהעבודה הקשה שהיתה חלק מניהול משק.

כך גם אצלנו בגני עם, כשסבתא יוהנה וסבא מקס שוורץ עלו על הקרקע ובנו את ביתם בסמוך למגדיאל בשכונת "ארגון פועלי מגדיאל" באוקטובר 1932, כחלק מ"התיישבות האלף". בשכונה היו כ 20 משפחות, מאוחר יותר, יתאחדו עם שכונת ביער ויקראו "מושב גני עם". בתי המתיישבים היו זהים 2 חדרים ומרפסת, השירותים והמקלחת היו בחוץ במחסן הצמוד לבית שמצידו השני שכנה "הרפת". במסגרת "משק העזר", הם רכשו חלקת אדמה ששימשה אותם לצורך של גידול הצרכים הפרטיים שלהם כמשפחה – 2 פרות, כמה תרנגולות, גן ירק, בוסתן קטן וכו'. הם גידלו ירקות לתצרוכת עצמית ובמשך השנים פיתחו את המשק, נטעו פרדס, לאחר מכן מטע פקאנים וגידלו תרנגולות. בשנות השבעים, גם אירחו 20 כוורות של דבוראי ממושב ירקונה שנהנו מהצוף בפרדס. דבש! 

כשאנחנו בנינו את ביתנו בגני עם, היו לי "חלומות במגירה" על תרנגולות, עיזים וגן ירק אבל באותן שנים גידלנו ילדים והיינו טרודים בעבודה.

בדצמבר 2019 החלטתי שאני רוצה ללמוד חקלאות מקיימת – פרמקלצ'ר, חיפשתי והגעתי לקורס של "חווה ואדם". לא ממש ידעתי למה אני נרשמת, אבל ביקור אחד הבהיר לי שהגעתי למקום הנכון... התמסרתי לעבודה הפיזית - עישוב, שתילה, זריעה, הקמת ערוגות, או כל דבר אחר שהיה בתוכנית לאותו יום. וכעבור שלוש שעות, כולי מלאה בבוץ, יוצאת לאוטו עם ארגז מלא כל טוב הארץ שגידלנו במו ידינו עם ריחות של ירק טרי ואדמה שמילאו את חלל הרכב. הבנתי את המשמעות והאושר שטמונים בייצרנות.

ואז פרצה הקורונה... חודשים ראשונים של סגר ראשון, אי וודאות והרבה חששות וכשיצאנו לחופשי התחלתי להגשים את החלומות שאופסנו במגירה ולהחזיר עטרה ליושנה למשק העזר הקטן שלנו. למטע הפקאנים, הפרדס הוותיק והבוסתן נוספו כרם זיתים קטן שבבוא היום יספק שמן זית, הכשרנו חלקה של גן ירק וגידלנו ירקות לתצרוכת העצמית שלנו, בנינו לול של תרנגולות חופש לטובת הילדים הטבעונים. זאת ועוד, צמחי המרפא והתבלין שאני מגדלת מספקים חומר גלם גם לסדנאות שלי אבל גם להכנה של מוצרי קוסמטיקה טבעית לשימוש האישי. פרחי הבר שזרענו במשק מזמינים אליהם את המאביקים, הציפורים ובעלי החיים. התחלתי לייצר, לכבוש ולרקוח ריבות, חמוצים, ירקות כבושים וחליטות צמחי מרפא מתוצרת המשק.

כל אלה נוספו לגג עם התאים הפוטו-וולטאיים שבשנה שעברה סיימנו לשלם עליו ועכשיו אנחנו מייצרים חשמל להנאתנו, מכשיר ה"הום ביוגז" שאליו אנו משליכים את הפסולת האורגנית ומייצרים בעזרתו גז לבישול שמשמש אותנו במטבח ודשן שאיתו מדשנים את הגינה.

מכשיר המים האפורים חלק מניסוי רב שנים של אוניברסיטת בן גוריון שמטהר את המים של המקלחות ומכונת הכביסה ואיתם אנו משקים את הבוסתן ליד הבית.

השבוע נוספה גם כוורת, אני עושה קורס שנתי של דבוראות אצל ד"ר עזריה לופו במושב עדנים ובקרוב יהיה לנו גם דבש תוצרת המשק.

בצעדים קטנים ומדודים, משק העזר שלנו הופך לאיטו לסוג של משק אוטרקי שמספק ויספק בעתיד חלקים גדולים מהתצרוכת שלנו. משק עזר שהופך למשק אוטרקי הוא סממן לקיימות. קיימות מקיפה את כל תחומי החיים שלנו וקשורה לבחירות שאנו עושים, בחירה להילחם על כדור הארץ למען הדורות הבאים וחיבור אל הטבע שנמצא סביבנו. כל חלק במשק העזר קשור לאחר, כשבסוף המטרה היא ליצור אקוסיסטם יציב, שבו השלם עולה על סך מרכיביו.

משק העזר כולל גם את האנשים החיים בו, במשק שלנו חיים במקביל ארבעה דורות – סבא וסבתא דני ודליה שחם, אנחנו ההורים, הדס, עודד ותומי הקטן דור חמישי למייסדי המושב.

תומי בן השנה וחצי פותח כל בוקר את היום בטיול במשק, בודק מה מצב התרנגולות ואוסף ביצים, שותל איתי במערכת ההידרופונית חסות, אוסף פקאנים עם סבא דני, קוטף תפוזים מהעץ וסוחט עם הוריו מיץ.

בחירה בייצרנות עצמית בשאיפה לייצר לבד את הצריכה שלנו, היא לא ספין פוליטי ולא גחמה אלא עבודה קשה אך מתגמלת. מתגמלת בתוצרת טבעית, מתגמלת בתחושת סיפוק עצמי על ההצלחות בגידולים, מתגמלת בבנייה של משפחה חזקה והנחלת ערכים לנכדים, מתגמלת בתחושות של אושר מהדברים הקטנים.